מספר הבחור י. ד., שליח בישיבת 'תומכי תמימים' בבאר שבע:
הסיפור אירע לפני מס' חודשים. באותו יום הייתי אמור לצאת יחד עם תלמידים נוספים לחתונה של אחד מחברינו לישיבה, שנערכה אותו ערב באחד האולמות הידועים בעיר באר שבע.
ממש לפני צאתי פתחתי כרך י"ט של ' אגרות קודש ' - מידי פעם נוהג אני לפתוח ולקרוא אגרת של הרבי. הפעם נפתח הכרך בעמוד תי"ג:
"לכתבו אודות חופה תחת כיפת השמים - הרי כיוון שהוא בכמה מקומות וכמה טעמים בדבר (כיוון שיש בכמה מקומות כמה סיבות לדבר) תקוותי חזקה שכולם יסכימו לעשות באופן האמור, זאת אומרת תחת כיפת השמים"...
נושא זה נידון בהרחבה במספר מקומות, וידועה שיטת חב"ד, אותה הדגיש הרבי במכתבו ב'אגרות קודש', כי יש להקפיד דווקא בחופה תחת כיפת השמים, ולא בתוך מבנה וכדומה.
נדהמתי לקרוא את הדברים. קול פנימי אמר לי, שיש דברים בגו. פניתי לאחד מתלמידי הישיבה שעמד לידי, הראיתי לו את התשובה, תוך שאני מציין כי ב"השגחה פרטית" פתחתי את אגרות קודש לפני מס' דקות, וזוהי התשובה שראיתי.
"נבצר ממני להבין מדוע כתוב על נושא זה. נראה לך שיש קשר בין האגרת לחתונת חברינו?"
הוא השיב מיד: "קשור או לא, אני לא יודע, אני מציע שנזדרז להגיע בהקדם לאולם. שם כבר בטח נדע מה הקשר."
מיהרנו לצאת לאולם האירועים, וכשהגענו פניתי מיד לבדוק היכן החופה עומדת. הופתעתי כשגיליתי את החופה בתוך האולם כשהכל מוכן לתחילת החופה.
היה זה ממש מס' דקות לפני תחילת הטקס. לא ידעתי מה לעשות. ניגשתי לרב והפניתי את תשומת ליבו לכך. הוא הופתע לגלות את מיקום החופה... אבל, אבי החתן לא היה מוכן לעכב את הטקס ולו רגע אחד.
בדיקה מהירה סביב האולם גילתה שגם אם נרצה, אין מקום לחופה בחוץ. סביב האולם לא היה מקום ראוי לטקס, שיוכל להכיל את המוזמנים בצורה מכובדת ולא תפגע רגשית באף אחד...
כשכבר נראה היה שאין מה לעשות, נכנס לתמונה ר' שלמה ש. והחליט שאם היתה תשובה כזאת, החופה לא תהיה תחת גג האולם ויהי מה! הרי החתן והכלה חפצו לקיים את רצון הרבי...
לא חלפו אלא מס' דקות, ולפתע ניתן היה לראות את אחד העובדים מטפס על תקרת האולם. במרכז הגג הוא הסיר אחת מלוחות הזכוכית בגודל שלושה(!) מטרים ו... חור נפער בתקרה!
לשמחת החתן והכלה, ולשמחת כולם, החופה התבצעה תחת כיפת השמיים, כמנהג היהודים מאז ומתמיד, בדיוק כפי שהרבי צפה הורה ב"אגרות קודש".